נשימת קופסה

איך זה נולד

מי מאיתנו לא מרגיש צורך לנשום לפעמים?

אני חושבת שבשנים האחרונות, עם המציאות הישראלית הלא פשוטה, נשימה טובה שעושה מסאז' ללב היא מצרך נדיר.

לפני כמה שנים שמעתי מרופא לב המלצה על שיטת נשימת הקופסה. זה הולך ככה:

• 4 שניות שואפים אוויר לריאות
• 4 שניות מחזיקים
• 4 שניות נושפים החוצה
• 4 שניות עוצרים את הנשימה

הייתי מנסה את זה בכל מיני מצבים מלחיצים, וזה עובד. אבל היה קושי אחד: לספור כל הזמן. לפעמים הרגשתי כאילו אני מנצחת על מקהלה. ואם רציתי חמש דקות, הייתי צריכה לחפש איזו אפליקציית טיימר.

אז רציתי ללכת על כיוון מינימליסטי: אנימציה רגועה שמובילה את הקצב בעיניים, בלי צורך לספור.

הוספתי עוד כמה דברים: אפשר לכוון מראש כמה זמן לתרגל, לבחור אם רוצים מוזיקה מרגיעה לליווי, ואפילו לשנות את משך כל פעולה, המתקדמים סיפרו לי שהם עושים שמונה שניות בכל שלב.

קחו אוויר, ותנסו.